היפ טרסט קיבל תדמית מאוד חיובית בשנים האחרונות, וזאת תודות לאושיות פיטנס אינסטגרמיות שמאוד מתלהבות להעמיס מעל 100 קילו על הבר כדי לפמפם קצת בג'ים.
ההתלהבות אכן מובנת – איך אינה מוצדקת.
אם תשאלו אותי, וכנראה שאתם שואלים – אחרת לא הייתם כאן מול המילים שלי, היפ טרסט כבד הוא מיותר, לא רלוונטי בעליל לאנשים כמוני כמוכם שרוצים להיות "רק" חזקים יותר (אבל באמת, לא בוואסח) ותכלס? לא מרשים אותי.
אז הנה הסיבות אחת ולתמיד למה אנחנו לא עושים היפ טרסט בסייקל:
- בזבוז זמן
חלון אימון הוא דבר שלא מגיע בקלות לאף אחד מאיתנו, במיוחד מהורים, קרייריסטים, נשים בהריון, אחרי לידה, סטודנטים עם לוז מטורף ותכלס? כל אדם שאינו ספורטאי מקצועי יודע שלהכניס אימון ללוז דורש הקרבה של משימות, מטלות ודברים אחרים שיש לנו על הראש וגם על הלב.
לכן, חלון אימון מבחינתי חייב להכיל מקסימום עבודה במינימום חשיבה. כן. פשוט ככה. מתוך האג'נדה הזו הסייקל נוצר. אתם לא צריכים לחשוב על "המה" – אלא רק על "האיך", כי מי שחושבת בשבילכם ומנגישה לכם בעטיפה יפה – זו אני.
מכאן, לטעון ולפרק מוט מאוד כבד שיכול להגיע עד לכ150 קילו – יכול לקחת המון זמן, עד לכ20 דק' אם לא יותר וזה בתנאי שאתם נמצאים בסטודיו הפרטי שלכם וכל הפלטות פנויות, הספסל מחכה רק לכם ואף אחד לא עומד לכם על הראש.
ב20 דק' אנשי הסייקל כבר אחרי חימום וחלק ראשון – אז מה עדיף? תגידו לי אתם.
- בזבוז אנרגיה
משקל הפלטות לטעינה ופירוק, חיפושן בחדר כושר, הליקוט המתמשך שמצריך מאיתנו אשכרה לדבר עם מתאמנים אחרים ולברר כמה זמן עוד נשאר להם בסט. הכניסה למנח והיציאה ממנו גוזלים מאיתנו לא רק זמן, אלא המון אנרגיה שאותה תאמינו או לא – אני מעדיפה להשקיע בתכלס.
כלומר, אני מעדיפה להרים ולא לחפש פלטות.
אני בטוחה שגם אתם.
- אינו משרת את המטרה
המטרה של כולנו היא להיות חזקים יותר, עם כושר גופני גבוה יותר והכי חשוב, להנות מכל הדבר הזה שנקרא הגוף שלנו.
האם היפ טרסט הוא זה שמניב לי את כל הטוב הזה? אולי.
אבל האם יש תרגילים אחרים שיניבו לי יותר תועלת, בפחות זמן ובמינימום אנרגיה מבוזבזת? כן!
כל תרגילים רגליים כבד אחר יעשה את העבודה פי 10 יותר טוב: סקווט, דדליפט, לאנג', סטפ אפ על שלל הואריציות האפשרויות יניבו תוצאה הרבה יותר יעילה בפחות זמן – וכן, גם אם כל המטרה שלכם היא תחת ענק.
- אינו משקף כוח
תגידו לי אתם רגע. מתי בפעם האחרונה נאלצתם לעשות היפ טרסט בחיי השגרה היומיומיים שלכם? אה, אף פעם.
בעוד שסקווט אתם עושים מינימום 10 פעמים ביום, דדליפט לפחות 8 ולאנג'? כמעט כל הזמן שאתם על הרגליים. אז למה לעזאזל שנרצה לייעל, להתאמן ולשפר את התנועה הזאת ועוד נעמיס עליה כמה שיותר? לא משכנע אותי.
אם זה לא – אז מה כן?
תרגיל ההיפ טרסט כשלעצמו הוא מדהים – העניין הוא לא מה, אלא איך.
אני מאוד מאמינה שניצול מקסימלי של זמן האימון וניהול לוגיסטי חכם ונכון במהלכו, הוא זה שאמור להוביל אותנו בבניית אימון.
הרי כולנו אנשים של היומיום ואנחנו רוצים שעה אחת של אימון שלאחריה נצא מסופקים ושקטים שעשינו כל מה שיכולנו במסגרת הזמן הנתונה לנו ביום עמוס תחת לוז אימתני.
אז היפ טרסט היא תנועה מעולה שאפשר לבצע במינימום ציוד למקסימום תועלת:
החלפה של המוט המסורבל והטעינה הבלתי נגמרת לדאמבלים פשוטים שיש בכל מקום, אותם אפשר על הירך העליונה. לא כואב ועושה את העבודה.
בנוסף, אם אתם מתאמנים בחדר כושר מאובזר – יש מכונה ייעודית להיפ טרסט שמתקתקת את העבודה בשבילנו וכמובן יש את הפיתרון המושלם הזה:
ווריאציות אחרות במינימום ציוד:
- עבודה א-סימטרית – נמקד את כל העומס לרגל אחת, ניתן להוסיף משקל כמובן על הרגל השניה.
- טמפו – עבודה איטית יותר, קצובה בזמן. נרד למטה לאט, ונעלה מהר. פשוט מאוד.
- עצירה – עצירה בסוף התנועה בכיווץ המקסימלי של הישבן ל10-30 שניות בסוף הסט ייתן לנו עוד ממה שאנחנו מחפשים.
- שילובים – ליצירתיים שבינינו אפשר לשלב את כל הווריאציות או חלקן למפלצת היפ טרסט, אם אתם בסייקל – אתם יודעים.
לסיכום,
כמו שאני תמיד אומרת, אין נכון או לא נכון – אלא יש מתאים או לא מתאים.
לנו? לאנשי הסייקל? היפ טרסט כבד עם מוט שלוקח 20 דק' מהאימון – לא מתאים.
ב20 דק' סיימנו שליש מאימון סטנדרטי בסייקל.